November 26, 2021 אופנה נוסטלגית

לפני כשבוע, חגגתי יום הולדת. אני חושבת שממרום 38 שנותיי, אני יכולה למצות את מהות קיומי בשתי מילים - נוסטלגיה ואופנה. וברצינות, מי שמכיר אותי היטב יודע עד כמה אני אוהבת לפשפש בפריטי עבר, לגלות אוצרות חדשים ממגירות חורקות, ללקט תמונות ישנות ופיסות מידע המעלות כבר אבק, אבל משמעותן כה רבה. בשבילי בכל אופן. אני אוהבת להיאחז בעבר, יש שיגידו שנוסטלגיה זוהי מחלה. כן כן, מחלה, כך הגדיר אותה לראשונה יוהנס הופר, רופא שוויצרי ככאבם של חיילים שנשלחים לקרב אך מייחלים להיות בבית. היום כבר אין מתייחסים לנוסטלגיה כמחלה, אלא כתופעה חיובית המאפשרת רפלקציה לעבר לעומת ההווה, דרכה אנו למדים יותר על עצמנו, על העולם. בואו רגע נחזור לצמד המילים - נוסטלגיה ואופנה, במילים אחרות בהקשריו של הבלוג עליו עסקינן - וינטג'. הקצב המסחרר שבו נולדות עוד ועוד חנויות וינטג' ויד שניה, זה לא דבר של מה בכך, וזאת בשורה מעולה, אם לא לגמרי לעולם בטוח לפאשניסטיות חובבות הז'אנר...

המונח וינטג' (vintage) אגב לפי האקדמיה ללשון עברית שייך ביסודו לעולם היין. הוא מציין עונת בציר וכן יין משובח מבציר מסוים. בהקשרים של תחום האופנה הכוונה לפריטים שאינם בהכרח עתיקים, אך הם לפחות בני כמה עשורים, הנמכרים בדרך כלל בחנויות יד שנייה. הרבה נכתב כבר על ידי מומחים רבים ממני, על השפעתם ההולכת וגדלה של פליטת גזי החממה להתחממות הגלובלית, שאת השלכותיה אנו רואים ומרגישים כבר כעת. יום הולדתי החל באמצע חודש נובמבר מעולם לא היה יבש יותר. אני זוכרת שכילדה ונערה הסמן העיקרי לסתיו היה כשכבר עטיתי על עצמי שכבות לבוש המאפיינות את החורף. כבר כמה שנים, שמראה השכבות הולך ומתרחק מיום הולדתי, משמע הגשמים הברוכים הולכים ומתרחקים מחודש נובמבר ונדחקים לכמה ימים ספורים בשנה - עצוב. תעשיית האופנה היא בין התעשיות המזהמות ביותר, ואם יש לנו איך להשפיע, הרי זה לרכוש פחות פריטים חדשים ויותר פריטי יד שנייה, ויש בכך תענוג, האמינו לי! הפוסט הזה לא נועד על מנת להחזיר אתכם בתשובה, גם לא את כותבת שורות אלה (: הרי לא יקרה ביום אחד ובטוח שלא נפסיק מעתה לרכוש את הקולקציות שכולנו אוהבות לרכוש בזארה, מנגו - יו ניים איט. הפוסט הזה נועד כדי לספר את חווית הטיול שלי (ושל בעלי האהוב שתכנן הכל לפרטי פרטים) בעקבות אוצרות פרדס חנה, הלוא הם בוטיקים נסתרים שכל עולמם הוא פריטים נוסטלגים מיד שנייה ועוד. תוך כדי קריאה קלה תוכלו לטעום מניחוחה הקסום של שוטטות בחנויות אלה.

פתחנו את הבוקר , בחנות נוני ופורטונה. אני אישית שמעתי את השם, אבל לעולם לא ביקרתי בה. חנות מלאה בכל טוב, בגדי יד 2, צעצועי וינטג', פריטים של פעם (באמת של פעם!) - בובות ישנות שמעלות זכרונות, כלי הגשה מבית סבתא עד למצעים פרחוניים משנות ה- 80. השוס הגדול של החנות הוא שגם אפשר לשבת במקום להנות מקפה, כריכים מצוינים ועוד.

מי שמבקר בפרדס חנה, לא יכול שלא להתפעל משדרות העצים היפות הנטועות לאורכה ולרוחבה, שדרת הדקלים היא המרכזית מביניהן ומכילה פיסות מידע היסטוריות - סיבה נהדרת ליום טיול נפרד. אנו להזכיר - הגענו לצוד פריטי אופנה במנימום מחיר ונזק סביבתי, ומקסימום הנאה, לכן התמקדנו ביום זה באיתור פניני החנויות והבוטיקים.

אל חצר השוק, הגענו לאחר עיקוף קטן, שם נודע לנו שיריד וינטג' ויד שנייה מתקיים לעתים בערבים ובשבתות, קצת מבאס אבל כמה תמונות ליד במקום הנוסטלגי הזה, עשו אותי מאושרת. ליד חצר השוק, במרכז קטן נמצאת החנות צ'וחס. חנות קטנה ומטריפה עם מלא אוצרות וינטג' ובגדי יד שנייה מכל הסוגים לכל המינים. צריך רק לפשפש המון ולמצוא את מבוקשכם. בהחלט יש מציאות.

משם המשכנו לאורוות האמנים - מקום ששימש כאורוות סוסים, עד שהוחלט להפוך אותו למרכז אמנות, מוסיקה, עיצוב, שאנטי ויצירה מקומית. מקום מגניב לאללה, לרגע הרגשנו בחו"ל. בין חנויות המעצבים יש גם חנות יד שנייה לגברים. שווה ביקור! יש גם בית קפה במקום הנקרא ומעוצב בניחוח נוסטלגי להפליא עם כורסאות מרופטות וקסם של פעם.

בהמשך הטיול עצרנו בשלוש חנויות יד שנייה שאני מאוד ממליצה לבקר בהן, לכל אחת הייחוד שלה (לכל אחת יש אתר פייסבוק / אתר בית ואפשר למצוא אותן שם). גברות פרדס חנה: הכניסה למקום היא וואו. מקום מטופח עם כסאות ומזרקת מים קטנה בכניסה לחנות. בהחלט מכניס לעניינים. החנות מתאפיינת במעט בגדים ואקססוריז אבל רואים שכל בגד נבחר בקפידה. בחנות אפשר למצוא מותגי אופנה מוכרים כמו Zara, Mango, Fila ועוד.

פולה: חנות יד שנייה מקסימה ושקטה שנמצאת בכניסה לתוך מתחם בית פרטי, חנות המתאפיינת במבחר רחב של בגדים, אני מצאתי שם בעיקר בגדי חורף; צעיפים, מעילים, ג'קטים. לטעמי, החנות מאוד מתאימה למי שמחפשת פריטים קלאסיים, סולידיים ועל זמניים.

גולדי- שנייה בסטייל: החנות שבה התאהבתי. לטעמי זאת חנות וינטאג' אמיתית כמו שחנות צריכה להיות, אפילו שהיא לא ממש חנות וזה הקסם שבה. אישה מיוחדת במינה, החובבת וינטג' הגשימה חלום ישן ופתחה בביתה מתחם קטן בתוך חדרון ביתי את ממלכת הנוסטלגיה ואהבתה ליד 2 שלה. הבגדים מריחים נפלא, הכל נקי ויש שם אוצרות של ממש - משנות ה - 70,80 ואם רק תפשפשו כל זמן שאתם רוצים, תמצאו גם בגדים של גולדי מימיה כנערה, שכן במשך חייה היא לא זרקה אפילו בגד אחד - זאת חוכמה! ויש לה גם אתר לרכישה באינטרנט. אבל אין כמו להגיע למקום, להנות משיחה עם בעלת המקום ומאווירה טובה של בית, נוסטלגיה וסטייל.

לחנות נוספת שרצנו להגיע ושמה "שנייה אחת - וינטאג' סטיילינג ואומנות" לא הספקנו שכן היא נסגרת בשעה 14:00, אבל רק ממבט על הכניסה, אשר להבין שבטוח הייתי נהנית גם פה.

לסיום סיומת, התיישבנו לנו בבית קפה מוסתר על ידי עצים יפים המקיפים אותו, שההגשה בו היא כמו בבית משנות ה- 70.

לסיכום, יש עוד הרבה חנויות לבגדי יד שנייה, בפוסט זה רק דגמתי כמה מהחנויות בפרדס חנה.

לאחרונה גיליתי בפייסבוק את הקבוצה "מתלבשות", דרכה אפשר להתעדכן גם על מכירות ביתיות של בגדי יד שנייה כן על חוות דעתן של רבות וטובות על חנויות אלה ברחבי הארץ. בנוסף, לחובבות הוינטג', אני ממליצה על הקבוצה בפייסבוק "רק וינטאג' אמיתי- קהילת אופנה משובחת". אסיים בהרהור פנימי, מתי רשתות הביגוד המהיר יבינו שעליהן האחריות למזעור נזקי סביבה ופליטת גזי חממה? הרי לא מיוזמה אישית של מכירות ביתיות, קנייה ורכישה של צרכניות יד שנייה בבוטיקים המקדשים את הסיפור ולא את החומר, יקום וייפול דבר בשורה לעולם טוב יותר לילדינו, היכן הרגולציה על אותם המפעלים ואיפה האחריות שלהם? אז נכון, H&M כבר כמה שנים מעודדים החזרת פריטי לבוש משומשים לחנויות, בטענה כי הם מיועדים למחזור ולאחרונה גם יצאו בפרסומת ג'ינגלית של "Bring it Back". גם ענקית האופנה ZARA טוענת שהיא עושה שימוש בבדים ממחוזרים. עד כמה מזה נכון ועד כמה אחוזים מהייצור התעשייתי המזהם באמת הצטמצם לאור זאת? אני מניחה שמעט מאוד אם בכלל. ובנימה יותר אופטימית, אל תשכחו לשתף אותי ואת העולם על חנויות וינטג' ויד שנייה שוות!